Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 53a

דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת, וְקָא מַשְׁמַע לַן יִשְׂרָאֵל הוּא דְּלָא מְבַטֵּל דְּנָכְרִי, אֲבָל נָכְרִי דְּנַפְשֵׁיהּ מְבַטֵּל.

Traduction

of Rabbi Volas: No, this halakha is necessary in a case where the gentile has partnership in the idol, and it teaches us that it is only a Jew who cannot revoke the status of a gentile’s object of idol worship. But a gentile can revoke the status of his own object of idol worship.

Rachi non traduit

א''ר הילל לא נצרכה אלא שיש לו. לישראל שותפות בה והא גופה לא אצטריך לאשמועינן דהא נמי פשיטא שאינו יכול לבטל חלקו של עובד כוכבים שאפילו שלו אין יכול לבטל אלא למידק מינה ישראל הוא דלא מבטל חלק העובד כוכבים אבל עובד כוכבים יכול לבטל חלק עצמו ולא אמרינן כי היכי דחלקו של ישראל לא בטיל חלק של עובד כוכבים נמי לא בטיל:

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בְּטִילָה עוֹלָמִית. מַאי ''עוֹלָמִית''? אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְגוֹי בָּהּ שׁוּתָּפוּת, וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּיִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח.

Traduction

There are those who teach Rabbi Hillel’s statement with regard to a baraita: Rabbi Shimon ben Menasya says: The status of a Jew’s object of idol worship can never be revoked. What is the reason for the additional emphasis of the term never? Rabbi Hillel, son of Rabbi Volas, says: The emphasis is necessary only for a case where the gentile has partnership in the idol, and it teaches us that the Jew worships the idol based on his own intentions, and therefore although the gentile revokes the status of his share, the Jew’s share remains forbidden.

Rachi non traduit

שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות. אפילו ביטל עובד כוכבים חלקו ההוא דישראל לא בטיל:

וקמ''ל ישראל אדעתא דנפשיה פלח. ולא תלי בדעת עובד כוכבים:

מַתְנִי' כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ, רֹאשׁ חוֹטְמָהּ, רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ, פְּחָסָהּ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסְּרָהּ — בִּיטְּלָהּ; רָק בְּפָנֶיהָ, הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, גֵּרְרָהּ, זָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה; מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ — רַבִּי אוֹמֵר: בִּיטֵּל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בִּיטֵּל.

Traduction

MISHNA: How does a gentile revoke the status of an object of idol worship? If he cut off the tip of its ear, or the tip of its nose, or its fingertip; or if he crushed it, even though he did not remove any part of it, in all these cases he thereby revoked its status as an object of idol worship. If he spat before the idol, urinated before it, dragged it on the ground, or threw excrement at it, the status of this idol is not revoked, as this is only a temporary display of scorn, and afterward the gentile might continue to worship the idol. If the gentile sold it or mortgaged it, Rabbi Yehuda HaNasi says: He thereby revoked its status. And the Rabbis say that he did not revoke its status.

Rachi non traduit

מתני' פחסה. מיעכה בקורנס:

גררה. בטיט סחוב והשלך:

אינה בטילה. דלפום שעתא רתח עלה והדר פלח לה כל הני ביטולי בעובד כוכבים קמיירי:

גְּמָ' כִּי לֹא חִיסְּרָהּ, בְּמַאי בִּיטְּלָהּ? אָמַר רַב זֵירָא: שֶׁפְּחָסָהּ בְּפָנֶיהָ.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that if the gentile crushed the idol without removing any part of it, the status of the idol is revoked. The Gemara asks: In a case where he did not remove any part of it, by what action did he revoke its status? Rav Zeira says: The mishna is referring to a case where he crushed its face with a hammer, destroying its form, even though none of its stone was removed.

Rachi non traduit

גמ' שפחסה בפניה. וקלקל צורתה:

רָקַק בְּפָנֶיהָ, וְהִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ. מְנָהָנֵי מִילֵּי?

Traduction

§ The mishna teaches: If he spat before the idol or urinated before it, the status of this idol is not revoked, as this is only a temporary display of scorn. The Gemara asks: From where are these matters derived?

Rachi non traduit

מנהני מילי. דהדר פלח לה:

אָמַר חִזְקִיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ''וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה'', וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ''וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה וְגוֹ''', דְּאַף עַל גַּב דְּקִלֵּל מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה, אֶל אֶרֶץ יַבִּיט.

Traduction

Ḥizkiyya says: This is derived from a verse, as the verse states: ''And it shall come to pass that, when he shall be hungry, he shall fret, and curse his king and his god, and turn his face upward'' (Isaiah 8:21). And it is written after this verse: ''And he shall look to the earth, and behold distress and darkness, the gloom of anguish, and outspread thick darkness'' (Isaiah 8:22). This indicates that even though he cursed his king and his idolatrous god, and he turned his face upward to God, nevertheless, he subsequently looks to the earth and beholds distress and darkness, since he returns to his idol worship.

Rachi non traduit

וקלל במלכו. מקלל את עבודת כוכבים שלו ומבזה אותה:

ופנה למעלה. לבו למעלה לשמים:

ואל ארץ יביט. חוזר ועובד עבודת כוכבים שלו:

מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ, רַבִּי אוֹמֵר: בִּיטֵּל וְכוּ'. זְעֵירִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב, חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּצוֹרֵף גּוֹי, אֲבָל בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל — דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיטֵּל, וְחַד אָמַר: בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת.

Traduction

§ The mishna teaches: If the gentile sold it or mortgaged it, Rabbi Yehuda HaNasi says: He thereby revoked its status. And the Rabbis say that he did not revoke its status. The Gemara cites a dispute between that which Ze’eiri says that Rabbi Yoḥanan says, and that which Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says. One says: The dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis applies only when the gentile sold his idol to a gentile smith. But when he sold it to a Jewish smith everyone agrees that by selling the idol the gentile revoked its status, as he knows that the Jewish smith will certainly melt it down. And one says: The dispute applies to the case where he sold the idol to a Jewish smith.

Rachi non traduit

זעירי משמיה דרבי יוחנן ור' ירמיה בר אבא משמיה דרב. פליגי בטעמא דמתני':

סתם לוקחי מתכת צורפים הן:

בצורף עובד כוכבים. שמכרה עובד כוכבים לצורף חבירו התם קאמרי רבנן דלא בטלה דסבר המוכר כיון דלוקח זה עובד כוכבים הוא פלח לה ולא תבר לה:

אבל. מכרה עובד כוכבים לצורף ישראל מסתמא בטלה מדעתיה דמידע ידע דהאי תבר לה:

Tossefoth non traduit

אבל בצורף ישראל. לאו דווקא צורף דאפי' שאינו צורף נמי דכל ישראל לגבי עבודת כוכבים כצורפין מדמותיב מהלוקח גרוטאות ואי כשאינו צורף אסור מאי קפריך דלמא בשאינו צורף איירי אלא איידי דנקט צורף עובד כוכבים נקט נמי צורף ישראל:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת, אֲבָל צוֹרֵף גּוֹי דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא בִּיטֵּל, אוֹ דִלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת?

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: According to the second opinion, does the dispute apply only to the case where he sold the idol to a Jewish smith; but if he sold it to a gentile smith everyone agrees that he did not revoke its status by selling it? Or perhaps both in this case and in that case there is a dispute.

Tossefoth non traduit

או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת. פירוש וה''ק אף בצורף ישראל הריב''ן גריס תיקו והדר גריס מיתיבי א''ר נראין כו' ומותיב למ''ד מחלוקת בצורף עובד כוכבים אלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת אבל ליכא למימר דלמיפשט בעיין אתי וקא מוכח דבתרוייהו פליגי כדמשמע מתוך פ''ה דא''כ כי קמשני לדחות שאין דוקא ולא פליגי אלא בחדא כלומר לצורף עובד כוכבים א''כ תקשי למ''ד בצורף ישראל פליגי והוה ליה למימר תינח למ''ד בצורף עובד כוכבים מחלוקת אלא למ''ד בצורף ישראל דוקא מחלוקת היכי לישני דאין לומר דלישני נראין דבריי לי במכרה לחבלה ודברי חביריי במכרה לעובדה דהכי הוה ליה לשנויי ועוד דאין זה מעין מקומות אחרים בהמוכר הספינה (ב''ב דף עט.) גבי הקדש וכן בפרק קמא דחולין (דף יב.) גבי אשפה שבשוק ומיהו יש ליישב הגירסא כמו שהיה בספרים וכפ''ה ובא לפשוט הבעיא וקאמר הכי ת''ש א''ר נראין כו' אלמא בצורף ישראל נמי פליגי ואיפשיטא בעיין דבין בזו ובין בזו פליגי ותקשי למ''ד בצורף עובד כוכבים דוקא פליגי דלא אתיא ברייתא כפשטיה ודחי כלומר אפי' למ''ד דבצורף עובד כוכבים דוקא פליגי יש לפרש הברייתא כן ומיהו הפשיטות לא נדחית דלמ''ד בצורף ישראל פליגי והא אף בצורף ישראל קאמר ונ''ל דזהו עיקר דודאי הפשיטות לא נדחית דלגירסת הריב''ן נמי יש להקשות אמאי קאמר תיקו הא כמ''ד בצורף ישראל מחלוק' אי אפשר ליישב הברייתא אם לא שאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת ולא קשיא דקאמר תיקו ופשיט בתר הכי דהכי אשכחן בפרק בתרא (דף סח.) גבי בעיא דפוגם מעיקרא מחלוקת דקיימא בתיקו ובתר הכי פשיט ליה:

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרַיי כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְחַבְּלָהּ, וְדִבְרֵי חֲבֵירַיי שֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ.

Traduction

The Gemara replies: Come and hear a baraita, as Rabbi Yehuda HaNasi said: My statement that by selling the idol the gentile revokes its status appears correct in a case where he sold it for the purpose of destruction, and the statement of my colleagues that its status is not revoked appears correct in a case where he sold it for the purpose of worship.

Rachi non traduit

נראין דבריי שמכרה לחבלה. דביטל:

ודברי חביריי. דלא ביטל כשמוכרה לעובדה. ומדקתני נראין דבריי בהא אבל דברי חביריי אין נראין בה מכלל דחבריה נמי בלחבלה פליגי ומדקאמר נראין דברי חביריי בלעובדה אבל דבריי אין נראין בה מכלל דאיהו נמי עלה פליג וה''ק אני שמעתי בשתיהן ביטל והן שמעו בשתיהן לא ביטל ונראית שמועתי משמועת חביריי בלחבלה ושמועת חביריי משמועתי בלעובדה:

מַאי ''לְחַבְּלָהּ'' וּמַאי ''לְעוֹבְדָהּ''? אִילֵּימָא לְחַבְּלָהּ — לְחַבְּלָהּ מַמָּשׁ, לְעוֹבְדָהּ — לְעוֹבְדָהּ מַמָּשׁ, מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר בִּיטֵּל, וּמַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא בִּיטֵּל?

Traduction

The Gemara explains the baraita: What is the meaning of selling the idol for destruction, and what is the meaning of selling it for worship? If we say that selling it for destruction means literally that he knew that it was being bought for the purpose of destruction, and that selling it for worship means literally that it was bought for the purpose of worship, this is difficult. What is the reasoning of the one who says that the gentile revoked the idol’s status even though he knew that the buyer intended to worship it, and what is the reasoning of the one who says that he did not revoke its status even though he knew that the buyer intended to destroy it?

Rachi non traduit

אילימא לחבלה ממש. שנתנה ע''מ לחבלה:

מ''ט דמ''ד ביטל. בלעובדה הא בהדיא אמר ליה לשם עבודת כוכבים אלמא לא אפקיה מוכר מכלל עבודת כוכבים:

ומ''ט דמ''ד לא ביטל. בלחבלה הא ודאי בטלה מדעתיה:

אֶלָּא לָאו לְחַבְּלָהּ — לְמִי שֶׁעָתִיד לְחַבְּלָהּ, וּמַנּוּ? צוֹרֵף יִשְׂרָאֵל. לְעוֹבְדָהּ — לְמִי שֶׁעָתִיד לְעוֹבְדָהּ, וּמַנּוּ? צוֹרֵף גּוֹי. וּשְׁמַע מִינַּהּ: בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת.

Traduction

Rather, is it not referring to a case where the buyer’s intentions were not known with certainty? And accordingly, selling the idol for destruction means selling it to one who will presumably destroy it in the future. And who is that buyer? This is referring to a Jewish smith. Similarly, selling the idol for worship means selling it to one who will presumably worship it in the future. And who is that buyer? This is referring to a gentile smith. Since Rabbi Yehuda HaNasi states that his opinion appears correct in the case of a Jewish smith and the opinion of his colleagues appears correct in the case of a gentile smith, one may conclude from the baraita that there is a dispute both in this case and in that case.

Rachi non traduit

ומנו צורף ישראל. והאי סתמא זבין ליה ודקאמרי רבנן דלא ביטל מימר אמר האי צורף ישראל הדר מזבין לה לעובד כוכבים ופלח לה ור' סבר כיון דצורף ישראל הוא מידע ידע האי עובד כוכבים דסתמא חבולי מחביל לה ומתיכה בכור:

לָא, הָכִי קָאָמַר: אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרַיי לַחֲבֵירַיי כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְחַבְּלָהּ. וּמַנּוּ? צוֹרֵף יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף חֲבֵירַיי לֹא נֶחְלְקוּ עָלַי אֶלָּא כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ, אֲבָל לְחַבְּלָהּ — מוֹדוּ לִי.

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: No, this is what the baraita is saying: Rabbi Yehuda HaNasi said: My statement that the idol’s status is revoked appears to my colleagues correct in a case where he sold it for the purpose of destruction. And who is it who buys the idol with the intent of destroying it? This is referring to a Jewish smith. This is because even my colleagues disagreed with me only in a case where he sold it for the purpose of worship; but when he sold it to a Jewish smith for the purpose of destruction, they concede to my opinion.

Rachi non traduit

לא. לעולם בצורף ישראל אפילו לרבנן ביטל והאי דקאמר ר' נראין דבריי כשמכרה לחבלה לאו דפליגי רבנן עליה דנימא נראין דבריי לשומעי מחלוקתינו מדברי חביריי אלא ר' לפרושי פלוגתייהו אתא ולאשמועינן דבצורף עובד כוכבים הוא דפליגי וה''ק נראין דבריי לחביריי ומודים הם לי כשמכרה למי שעתיד לחבלה שדברי חביריי כשמכרה לעובדה הן. ולישנא דמלתא דיקא הכי מדלא קתני ונראין דברי חביריי אלא ודברי חביריי מכלל דנראין דרישא לחביריו קאמר דנראין הלכך אי הוה תני סיפא ונראין הוה משמע ונראין דברי חביריי לי בלעובדה וא''כ במאי פליגי:

מֵיתִיבִי: הַלּוֹקֵחַ גְּרוּטָאוֹת מִן הַגּוֹיִם וּמָצָא בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נָתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יַחֲזִיר, אִם מִשֶּׁנָּתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to one who buys broken vessels made from gold or silver from the gentiles and finds among them an object of idol worship, if he pulled the object of idol worship, thereby performing an act of acquisition, before he gave the money to the gentile, he may return the object of idol worship to the gentile. But if he pulled it after he gave the money to the gentile he may not return it. Since the idol’s status was not revoked, he must take it and cast it into the Dead Sea.

Rachi non traduit

גרוטאות. שברי כספים:

אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר. לעובד כוכבים ויבטלנה ואחר כך אם ירצה יקחנה ממנו. ואע''ג דמשך לא אמרינן עבודת כוכבים של ישראל היא ואינה בטילה דהא משיכה בטעות הואי דלא ידע שיש בהן עבודת כוכבים:

אם משנתן מעות משך. יוליך הנאה לים המלח ואין רשאי להחזירה לעובד כוכבים וליטול מעותיו ואע''ג דמשיכה בטעות הואי כיון דיהב דמי כי הדר שקלינהו מיחזי כמאן דמזבן. אלמא אע''ג דזבין עובד כוכבים לישראל קתני אסורה דלא בטלה:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת, הָא מַנִּי? רַבָּנַן הִיא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּצוֹרֵף גּוֹי מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיטֵּל, הָא מַנִּי?

Traduction

The Gemara explains the objection: Granted, if you say that in the case of a gentile who sells an object of idol worship to a Jewish smith there is a dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis, the baraita is not difficult. In accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with the opinion of the Rabbis, who hold that when a gentile sells an idol to a Jewish smith he does not thereby revoke its status. But if you say that the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis applies only when the idol is sold to a gentile smith, but in the case of a Jewish smith everyone agrees that the gentile revoked the idol’s status, then in accordance with whose opinion is this baraita?

Rachi non traduit

אי אמרת בשלמא כו' אלא אי אמרת לצורף ישראל דברי הכל בטלה הא. מתניתין דישראל הוי לוקח וקתני יוליך לים המלח מני:

שָׁאנֵי הָתָם, דְּאַדַּעְתָּא דִּגְרוּטָאוֹת זַבֵּין, אַדַּעְתָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה לָא זַבֵּין.

Traduction

The Gemara answers: It is different there, as the gentile sold the metal with the understanding that he was selling broken vessels, and he did not sell the metal with the understanding that he was selling an object of idol worship. He therefore had no intention of revoking its status.

Rachi non traduit

שאני התם. דהאי עובד כוכבים אדעתא דעבודת כוכבים לא זבין. לא ידע שיש שם עבודת כוכבים אבל היכא דזבין עבודת כוכבים לבדה לצורף ישראל דברי הכל ביטלה מדעתו:

תָּנוּ רַבָּנַן: לָוָה עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁנָּפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת, אוֹ שֶׁגְּנָבוּהָ לִיסְטִין, אוֹ שֶׁהִנִּיחוּהָ הַבְּעָלִים וְהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם,

Traduction

§ The Sages taught: If a gentile borrowed money against an object of idol worship, using it as collateral, or with regard to another case where a rockslide fell on it, or a case where robbers stole it, or a case where the owners abandoned it and went overseas, the following halakha applies:

Rachi non traduit

לוה עליה. עובד כוכבים אפילו מצורף ישראל:

או שנפלה עליה מפולת. ואינו חש לפנותה:

או שגנבוה ליסטים. ואינו מחזר אחריה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source